פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תקפה:ז

בברכה עמ״א ומ״ש בש״ע והוא שיהא התוקע שם בשעת ברכה ועב״י בשם הרא״ש משמע הטעם הואיל ותוקע השני מחייב ושמא הברכה נפטר בה משמע הא התוקע הב׳ כבר יצא י״ח א״כ לא נתכוין בברכה שבירך הא׳ צריך לברך שנית וצ״ע דמ״מ הא בירך בשביל כל הקהל שוב ראיתי אדרבה הרא״ש ז״ל איירי נמי שלא יצא י״ח עדיין אפ״ה א״צ לברך שנית וצריך שיהא שם בשעת הברכה משא״כ אם כבר יצא י״ח אף לא היה בשעה שבירך ובא תוקע אח״כ והברכה הא עולה לכל הקהל ועיין א״ז אות ד׳ יע״ש: