פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תקפד:ז

מלין עמ״א ועא״ר אות י״ג עלינו אומרים אחר המילה ה״ה בר״ה שאומ׳ במוסף עלינו יע״ש. והיינו בעלינו יש שבח מילה שהבדילנו מכל העולם בזה. ובלבוש בי״ט אין חידוש שמילה דוחה עשה דכרת לל״ת די״ט ובט״ז כתבנו מזה ובשבת קל״ב ב׳ איסור דאתי עשה כו׳ צרעת עשה ול״ת ואיצטריך בשר כו׳ וער״מ ז״ל הלכות ט״ץ פ״י ה״ה מילה דוחה צרעת עשה דוחה ל״ת דבכ״מ עשה דוחה ל״ת ועמש״ל שם ומשמע כן דאידך ברייתא דצרעת רק ל״ת ולומר דרב אשי דאמר כגון מילה בצרעת דמשמע מטעם דחוק אע״פ שיש עשה ול״ת דעשה דכרת דוחה לעשה ול״ת שאין כרת ועיין זבחים ל״ג ב׳ בתוס׳ ד״ה לענין מלקות איתמר ובס׳ ג״ו כתבנו מזה. ומדכתב הר״מ ז״ל בכ״מ דוחה משמע רק ל״ת לחוד. ועיין לבוש ז׳ וח׳ של פסח אומרים יום ליבשה כשיש מילה ועסי׳ ת״נ משמע שאף שאין שם מילה אומרים יום ליבשה (במילה בשבת יום ליבשה וז׳ וח׳ ים ליבשה וי״ל מנהג ומנהג יש) ומ״ש המ״א בשבת אין כ״כ קפידא משא״כ בי״ט דנדונין כו׳ ובחול הוי כו׳ יע״ש: