פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תקפא:ו

וידקדקו עמ״א אפשר חזקה ג״פ בעינן. ועסי׳ נ״ה מדיני ש״ץ ומנין סכ״ב וסי׳ נ״ג יע״ש. משמע שאבל יכול להתפלל סליחות אף בעשי״ת ודוקא ר״ה ויוה״כ חשובים כרגלים עסי׳ קל״ג וקל״ד בפסקי מהרא״י ואות ד׳ וה׳ במ״א אלמון אין לו להתפלל אבל החזיק בתפלה ומתה אשתו אין לדחותו עא״ר ט״ו בשם פני משה. שוב ראיתי בא״ר תקפ״ב אות כ״ב דאבל יכול להתפלל סליחות וזכור ברית (היינו ער״ה שחרית בסליחות) ושם אות כ״א הש״ץ ילמוד פירוש התפלה ובפרט בר״ה ויוה״כ. גם ימים שא״א תחנון מתפלל אבל זולת שחרית ראש חדש שאומרים הלל יעויין שם. ולילה ראשונה חנוכה דאומרים שהחיינו משמע לכאורה שם דאין מתפלל מעריב וע׳ הל׳ חנוכה: