פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תקעד

צריך עמ״א ואף על גזירה שעברה ועיין אות ב׳ ועט״ז:

אפילו עמ״א ובא״ר אות ב׳ החמיר אף כה״ג ועמ״א אות ד׳ ואפשר דמש״ה הניח המ״א בצ״ע:

אוכל עמ״א אפילו באותה סעודה מפסיק מיד:

ואפי׳ עמ״א וה״ה שום וכדומה דבר המריח שלא ירגישו וע׳ פרישה:

חוץ עמ״א החמיר אף בליל טבילה ולחשוכי בנים מותר עד שתתעבר ובדברי דוד שהביא הא״ר משמע כל שאין לתענוג שרי ועיין אה״ע כ״ה בח״מ וב״ש הביאו הא דליל טבילה שרי ועסי׳ ר״ג ובא״ר ך׳ יע״ש:

הפורש עמ״א דוקא בדבר שיכול באולי להועיל הן בתפלה ותענית וממון: