פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תקסט

ציבור עמ״א עב״י בשם הרא״ש בזה ועסי׳ תקע״ה סי״א ועמ״ש בט״ז א׳ בגדרו צדקה ציבור והבריא פשיטא דאין חילוק בין יחיד לציבור ונותנים לכולהו טעמים ואם מת לטעם הר״ן ומ״מ ציבור פטורים דלב ב״ד מתנה ולהרא״ש אף בתענית כה״ג ישלימו אף קודם חצות יע״ש:

וה״ה עמ״א שם בתה״ד ר״פ שהעריב היום ביותר או לא חשו והשלימו וקראו בתורה והפטירו יע״ש והנה ענינו ברכה בפ״ע וגם ברכה על התורה ומפטיר לכאורה כיון שקבלה בטעות היה א״כ אין זה תענית כלל וי״ל דמ״מ ציבור שהתענו כה״ג יכולין לומר ענינו ברכה ולקרות בתורה ועדיין צ״ע ועסי׳ תקס״ב: