פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תקסח:א

שכח עמ״א ראוי להיות הציון על ושכח א׳ דהיינו יום זה ויא״צ וכדומה דאין יכול ללות ולפרוע דמשלים ואסור לאכול יותר בו ביום ועלה קאמר ל״ד שוגג אף מזיד משלים ולא יאכל יותר ול״ת זבח רשעים תועבה ויאכל יותר שלא יהא חוטא נשכר אבל יום סתם רבותא אף שכח איבד תעניתו וצריך לצום יום אחר ויאכל היום ואף מזיד יאכל היום יותר ולא קנסינן ליה אף שקבלו במנחה עליו עמ״א אות ו׳ והנה הטור כתב ביום סתם או יום זה (לשיטתיה) ואכל איבד תעניתו ויאכל וישלים ביום אחר וביום ידוע יא״צ וכדומה שכח ואכל משלים ביום וע״ז כתב הב״ח דמש״ה השמיט ברישא שכח דאף מזיד יאכל בו ביום ולא קנסינן ליה אף קיבל במנחה ואף יום זה (לשיטתיה) ובסיפא יום ידוע שכח אפשר מזיד יאכל בו ביום דזבח רשעים תועבה ואפשר דאורחא דמילתא נקט בסיפא וברישא י״ל דוקא מצטער הוא דלוה ופורע הא בלא מצטער לא ודוקא שכח. והמ״א פי׳ כן ע״ד עצמו ולמד כן עפ״י דרכו של הב״ח לתרוצי מלת שכח והבן זה וצ״ע: