פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תקסו:ה

י׳ שמתענים עמ״א דכל שלא השלים בציבור ודאי אין קובע ברכה בפ״ע כבסי׳ תקס״ב ס״א. וה״ה מי שלא קיבל עליו התענית יע״ש וצ״ע ועיין בב״ח כאן בשם אגודה משמע כל שיש שלשה בבית הכנסת שמתענים יאמר הש״ץ עננו ולא קיי״ל כן וא״כ מש״ה תלה האדון המ״א ז״ל דין זה ביראה לו דל״ת דהיה ס״ס דהעיקר דא״א ענינו עמ״א תקס״ב ג׳ י׳ וב״ח תקס״ב די״ל בלא קיבל מאתמול במנחה והתענה יום שלם וקבל בלילה יש הרבה פוסקים דיאמר ענינו י״ל הוי ס״ס והבן זה ולי צ״ע מ״ש הא״ר בשם ב״ח יחיד שאין מתענה שיתפלל עם ציבור יאמר ביום ת״צ זה כ״כ הב״ח בתקס״ח וצ״ע דזה י״ל להטור משא״כ לדידן בס״ה ש״ץ שאין מתענה לא יתפלל אע״ג דשליח ציבור י״ל כ״ש יחיד שא״א ענינו בלחש אף לומר עננו בת״צ הזה. ומ״ש הא״ר אם אין עשרה בביה״כ שמתענין עכ״פ יאמר הש״ץ ענינו בש״ת וכ״מ בשו״ת הרשב״א ז״ל סימן פ״א כ״מ שם בלשון השואל יע״ש וצ״ע אם אומר בש״ת והש״ץ סיים בא״י עונה בעת צרה וש״ת הואיל ואין קובע ברכה בפ״ע א״ד דיאמר אח״כ כיחיד בש״ת ומסיים רק בא״י שומע תפלה ועסי׳ קי״א במ״א ז׳ וצ״ע: