פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תקסה:ב

לאחר עמ״א וי״ל לאחר תפלתו היינו שאחר שאומר יהיו לרצון אמרי פי אז אומר קודם זה לא קודם אלקי נצור ועיין לבוש. ומ״ש בלבוש שאין יחיד קובע ברכה לעצמו קשה לי דא״כ כשסיים ש״ת יאמר וש״ץ מא״ל והטעם דאין חייב להחזיר תו הוי הפסק ועסי׳ קי״ט במ״א אות ו׳ וז׳ מדיני ש״ץ ולענין עננו ובא״ר שם דש״ץ ששכח יאמר בש״ת כיחיד ממש דלא כמ״א שם וכ״כ ע״ת אבל אם נזכר מיד לאחר גמר רפאנו כתוב בסדורים שיסיים בשתים היינו דלא הוי שוכח כ״כ והבן ע׳ תקס״ו: