פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תקסג:א

דלא עמ״א העלה דאם הוציא בשפתיו אף שלא בשעת מנחה יום או יומים קודם צריך להשלים נדרו אבל בהרהור אם קודם מנחה א״צ להתענות ועסי׳ תקס״ח במ״א אות י״א ובלבוש תצ״ב דעניית אמן מועיל דא״צ לקבל עוד והוי תענית מעליא לענין אמירת עננו וחשיב כקרבן אבל מ״מ הרשות בידו שלא להתענות דעניית אמן הוי רק בהרהור בלב שלא בשעת תפלת המנחה ודלא כנוהגין בשעה שמברך הש״ץ מי שבירך בה״ב דאין שום א׳ כמעט עונה אמן דמתירא דלהלבוש א״צ להתענות ואם רוצה להחמיר יתנה בלב שלא להתענות ולמה לא יענה אמן אחר מי שברך ועיין ט״ז ואי״ה שם יבואר: