פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תקנט:ח

אבל בעיר עמ״א הקשה לפירוש הב״י בבד״ה וט״ב הוי כאחר ג״י מה בכך ממ״נ אם מתיר הרא״ש דוקא לאבל אחר נ״י לאבלו אפילו ת״ב תוך ג״י חשוב כ״ש דשרי דהקף אבלו והולך אצלו ואי אף תוך ג״י לאבלו מתיר הרא״ש לביה״כ אמאי הא תוך ג״י לאבלו אפילו לאבל תוך ג״י לא ילך כ״ש לאבל אחר ג״י (ט״ס בדפוס לכאורה במ״ש ואם הוא תוך ג״י לאבלו צ״ל אחר ג״י) וברי״ו מבואר דוקא אחר ג״י מותר לילך והקושיא במקומה עומדת ובטור כו׳ משמע אף תוך ג״י פשיטא קשה למה מותר וע״כ פי׳ ובט״ב הוי האבל כלאחר ג״י דשרי ה״ה כאן הואיל וכולם אבילים והכי דייקא ובט״ב דהיל״ל וט״ב כו׳. אונן בלילה יושב בביתו א״ר: