פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תקנד:ה

ע״י הרהור עמ״א פי׳ איכה ואיוב אע״ג דעמוק וחמור שרי אדרבה צער הוא לו אבל קושיא ותירוץ שמחה היא לו כמאמר החכם מי שלא טעם שמחת התרת הספיקות לא טעם טעם שמחה מעולם וה״ה איזה קושיא ג״כ שמחה לו: