פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תקנא:ז

של שמחה עמ״א וע׳ סעיף ז׳ במ״ש הר״ב ז״ל בהג״ה דלא עדיף משאר מו״מ דממעטינן אף שאין שמחה וי״ל דהתם נמי של שמחה קאמר עב״י ואי״ה לקמן יבואר בזה דטוב קאמר ולא מדינא רק שמחה הא שאר מו״מ כדרכו נמי שרי אף יותר מכדי פרנסתו ואי״ה לקמן יבואר עוד. מ״ש כלי כסף צ״ע קצת דמשמע בלא״ה כל מו״מ שא״צ כי אם להרוחה אסור וי״ל אף ע״ג דהסרסור זהו פרנסתו אסור ולקמן תקנ״ד (ט״ס תקנ״ז) סמ״ך בהמחבר דכתב דלא עדיף כשנכנס אב דממעט משמע כל מו״מ כמ״ש התוס׳ יבמות מ״ג א׳ ד״ה מלישא ואותן הנוהגים למעט לגמרי כל מו״מ הוי דברים המותרים כו׳ וצריך התרה כבסי׳ רי״ד בי״ד דהא כ״ע מודים דכדי פרנסה ומיעוט מו״מ דלאו שמחה שרי משא״כ הממעטים ואח״כ רוצים להתיר כדרכו לא מהני התרה דיש פוסקים ס״ל מדינא אסור בריבוי מו״מ אף דלאו שמחה לא מהני זה התרה. והנה כלי כסף הקונה לא יקנה דשמחה אסור רק מו״מ למכור לעכו״ם שרי כה״ג והסרסור לא ישאו פרהסיא בעיר בכך דשמחה לרואים ויריד י״ל הוי דבר האבד ושרי בכ״ע אם מוצא בזול יותר עיין הלכות חה״מ ואף מו״מ שמחה י״ל שרי: