פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תקנ

ואסור עיין מ״א ועב״י ומ״מ פ״ה דתענית חובה עלינו להתענות והיינו מאחר שנהגו אבותינו כך אסור לנו לשנות ועסי׳ תצ״ו ופר״ח שם. ומקילין בעוברות ומניקות שכן קבלו עליהם ברצו כן להקל בג׳ צומות ולא בט״ב:

שנהגו עמ״א הקשה מתקע״ה דעוברות פטורות התם ואם רצו אסורין להחמיר ותי׳ דד׳ צומות מדינא היו עוברות אף מצטערות הרבה כל שאין סכנה מחוייבים להתענות רק עתה תליא ברצו כו׳ וקבלו מנהג בט״ב כמקודם ומתענות עוברות כבסי׳ תקנ״ד ס״ה ובג׳ צומות נהגו כמקדם באין מצטערות להתענות אבל לא במצטערות וא״ש ותינוקות עא״ר ז׳ דנוהגין בת יב״ש ויום א׳ ותינוק יג״ש וי״א אז מתענין לא קודם לכן ואף שלא הביאו ב״ש:

מותרים עמ״א ועט״ז רבי רחץ כו׳ והשתא בעו״ה יש ג״כ גזירות ע׳ טור בזה ובעל נפש יחמיר חוץ מנעילת הסנדל כו׳:

כל עמ״א ל״ד כולם ועב״י בזה:

חלו בע״ש עמ״א ועב״י בשם הרד״א:

קורים עמ״א חופה בת״צ כו׳ ונדחה יכול החתן לשתות מכוס ברכה עסי׳ תקמ״ט בט״ז ותקנ״ט ס״ט יע״ש: