פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם נה:י

ושנת עמ״א ועא״ר אות ט׳ ובאמת ממהר״י מינץ סי׳ ט׳ מבואר אם נולדו בשנה מעוברת אותו שנולד בכ״ט באדר ראשון בר מצוה בי״ג באדר א׳ כ״ט בו והשני בא׳ לאדר השני וכמ״ש הלבוש בתרפ״ה וכ״כ הפר״ח יע״ש. ומ״ש הר״ב בהג״ה מי שנולד בפשוטה אין נעשה בר מצוה עד אדר שני הוסיף על המחבר בסעיף ט׳ דל״ת התם נולד בחודש אחר עד״מ נולד בר״ח ניסן י״ג מעוברת נעשה בר מצוה בר״ח ניסן דוקא משא״כ זה נימא בר״ח נולד והשתא ר״ח אדר א׳ קמ״ל דזה שבט הוא. ותדע שר״ש הלוי חולק ע״ז ואנו אין לנו אלא פסק הר״ב ועפר״ח. ואם ר״ח כסליו היה יום א׳ וחשון חסר כשנולד ועכשיו ב׳ ימים כסליו ע׳ א״ר בשם הב״ח דנעשה בר מצוה ביום א׳ דר״ח כסליו ואף למ״א י״ל יום ל׳ לחשוון הוא מ״מ י״ל דמודה המ״א להב״ח דנעשה בר מצוה ביום א׳ דר״ח כסליו יע״ש ועיין תקס״ח ס״ו אות ך׳ לענין יאר צייט. ולענין אמירת קדיש א״א רק י״א חדשים אפי׳ מעוברת כי אין לעשות לאביו ואמו רשעים ואי״ה יבואר שם עט״ז אות ו׳:

מ״ש המחבר בסי״ב מנודה אין מצטרפין לעשרה משמע לזימון ג׳ מצרפין ובקצ״ט סי״א אין מזמנין וי״ל כאן בהוחרם ממון שם בעבירה אמנם בי״ד של״ד סעיף ב׳ וסי״א אפי׳ לעשרה דוקא נתנדה בעבירה אין מצטרף לי׳ הא הוחרם ממון אף לעשרת ולתפלה מצטרפין וצ״ע ועפר״ח כאן כתב דנקטינן דלממון אין מצטרפין לזימון ולקדושה כמ״ש המחבר כאן וא״י למה נשבוק ב מקומות מבוארים משום הך דכאן והוא תשובת הרשב״א דוקא על עבירה שהוחרם אין מצטרפין והמחבר כאן בסי״ב סמך אסי״א דמיירי בעבירה. ומקרא מגילה בי׳ פרסומי ניסא אפשר דמנודה נמי ש״ד דוקא קדושה שצריך י׳ אין מצטרף דבעינן באגודה אחת ונידוי ריחוק הוא עב״י גם אם אין מי שבקי לקרות אם המנודה מוציאם דיעבד וצ״ע עסי׳ קצ״ט אי״ה יבואר: