פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם נה:א

אפי׳ קדושה וכל תפלת י״ח מ״א. לכאורה איני יודע מה מלמדנו לדידן אפילו התחילו באבות ויצאו גומר כל י״ח ובא לציון וקדיש אחריו וכמ״ש באות ב׳. והנה המחבר הוא מתשובת הרשב״א משמע דוקא קדושה וי״ח הא ובא לציון גואל וקדיש לא ושלש מחלוקת בדבר הרשב״א ותה״ד הוא דעת הר״ב ומהר״ש הביאו הד״מ מיקל כשהתחילו ישתבח וקדיש ויצאו מקצתן ביוצר אור גומרין. והר״ב לא כתב וי״א מאחר שחולק על המחבר ועפר׳ח כתב למעשה אין לסמוך על הר״ב אלא כהרמב״ם ומשמע כפסק המחבר ואנן בתר הר״ב גרירין. ועיין לבושק דיש שלפני תפלת ח״י דערבית שייך לק״ש וברכותיה הביאו המ״א וא״י לפי״ז אם אמרו ישתבח ביו״ד או תהלה לדוד ביו״ד דמחויבין לומר קדיש אחר ישתבח נימא נמי אם יצאו מקצתן לאחר ישתבח יתחיל קדיש בלא יו״ד כי שייך הקדיש לישתבח כמו קדיש קודם ח״י דערבית לק״ש כו׳ ואי״ה במ״א אות ג׳ יבואר עוד וכאן אין להאריך: