פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תקמז:ח

צדוק הדין עמ״א בי״ד ת״ג יע״ש ומ״ש וכ״ש בי״ט וצ״ע בת״ח מי שרי לדרוש עליו בלא הספד בי״ט ועמ״ל פי״ח מהל׳ אבל הסכים למהר״ם מלובלין הביאו המ״א ג׳ ומשמע אף שמתחיל אבילות יום א׳ מי״ט שני לדידן כבסימן תקמ״ח אפ״ה קורע ביום אסרו חג שמתחיל אבילות ממש עיין בתקמ״ח ומ״ש שאין ת״ח בזה״ז צ״ע עא״ר אות י״א. עד״מ סי׳ תקמ״ד עושין צרכי המת תופרין תכריכין מעשה אומן עף דחה״מ י״ל מ״ה וי״ט שני רק דרבנן יע״ש בי״ט אין מספידין אף בי״ט ב׳ אף לת״ח עמש״ל בתקפ״ח המתענה ת״ח בחה״ממ מיתב תענית לתעניתו היינו אחר המועד וי״ל עד אחר א״ח: