פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם נד:א

אחר עמ״א. וכ״כ הט״ז אות א׳ ועמ״ש שם בנוסח חי העולמים מזה. מ״ש המחבר וחוזר מעורכי המלחמה הר״ם פ״ז מה׳ מלכים הט״ו פסק כר״ע כמשמעו ואפי׳ עבירה ד״ת אין חוזר ובפ״ד מה׳ תפילין ה״ו השמיט חוזר מעורכי המלחמה. וכיון שאין כאן דין מלכים כתב המחבר לישנא דירושלמי ואתיא כר״י הגלילי אפי׳ דרבנן חוזר ומ״מ הא דעבירה בידו הלכתא היא ועכ״מ שם דריה״ג מודה לר״ע. ומ״מ קשה למה לא פסק כריה״ג ור״י דעבירה ד״ת חוזר עכ״פ וערש״י שם עבירה אם לא חזר ובירך י״ל לאו לשלול אם חזר ובירך ליכא עבירה אלא כ״ש ואם שח במזיד הוי כמברך ברכה שאינה צריכה ויש דררא דלא תשא י״א ד״ת עסי׳ רט״ו וא״כ ליכא למפשט דר״י הגלילי הוא ולכן מפרש דפשטא דלישנא משמע עבירה אם לא בירך וזה דרבנן ואין מקומו פה ואי״ה במ״א יבואר עוד: