פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תקלט:ה

מותר עמ״א וזקיפה נמי דוקא בעכו״ם וה״ה בישראל אם אין בטוח כ״כ בלא זקיפה ועא״ר ח׳ דהסמ״ע הקשה אסימן תקמ״ה סי״א מותר לקבול בשביל חובותיו במועד ומיירי בדין ישראל יע״ש ועיין באורים ותומים אות ז׳ דמיירי לגבות חובותיו וע״ש ועיין לבוש תקמ״ה דמיירי בדבר האבד היינו נמי כה״ג. שוב ראיתי שדברי המ״א שרירין וקיימין שהר״ב בהג״ה כאן והמחבר בסי׳ תקמ״ה סי״א הם דברי המרדכי ס״פ מי שהפך ואיירי שם לקבול בערכאות יע״ש: