פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תקלד:ז

נותן עמ״א דאם מתירא שיתבענו שנית שכירות ומתירא נמי שיגנב התירו לחצר אחרת וא״ל מביא בצנעה לביתו עב״י הא יש לו מה יאכל לא התירו כלל רק לא יתן שכרו ויניח הכלי אצל אומן וסיים דאם אין לפועל מה יאכל אסור לעשות פרהסיא ומש״ה אסור להביאו לביתו פרהסיא אף לטעם הב״י עי׳ אות ו׳. ואי״ה בתקמ״ב יבואר עוד. ועא״ר באומן עכו״ם י״ל יע״ש. ועח״מ ש״ו י״ל בחה״מ כה״ג בע״ה אין רשאי להביא בצינעא ואה״נ דעדיין הוי ש״ש האומן כה״ג וצ״ע: