פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם נג:לא

בשירי עכו״ם עמ״א ודוקא שירים המיוחדין לעכו״ם עפר״ח סכ״ג דש״ץ שעבר עבירות חמורות ושב בתשובה ירד לפני התיבה דלא בעינן פרקו נאה אלא בתענית וכ״מ בר״מ ספ״ח מתפלה ולא כדמשמע מטור והמחבר עכ״ל והיינו בר״מ ספ״ח לא זכר פרקו נאה רק בפ״ד מתענית ה״ד הזכירו שע״ז נאמר בגמ׳ תענית ט״ז פרקו נאה ולפ״ז אם ממנין ש״ץ על כל השנה ור״ה ויה״כ יש בעלי תפלות אין איסור ומ״מ אין לנו אלא דברי המחבר והר״ב בסד״ה ומ״מ מ״ש הפר״ח שם אני העני לא הבינותי ועיינתי שם בכל בו (ד״ה לרב יצחק בר׳ יעקב אלפסי) לרב האי כו׳ ושם מיירי בש״ץ שמינוהו כבר ולסלקו אז מהני תשובה ודאי ובתענית אף מינוהו כבר אין מורידין אותו כ״מ שם. ולפ״ז הדין מתחלק לשלשה דינים א׳ למנותו לכתחלה אף בשאר ימות השנה כל שאין פרקו נאה אין ממנין ובאקראי כל שעשה תשובה יורד ובתענית אקראי כקבע דאין יורד ולהעבירו בשאר ימות השנה אין מעבירין אבל בתענית אין יורד אף שהיה ש״ץ כבר. ולפ״ז האידנא שש״ץ צריך עיקר לימים נוראים אפשר דמעבירין כה״ג וי״ל בין תענית א״י ובכל בו משמע בסתם תענית. שוב ראיתי בד״מ אות י׳ הביא תשובת רב האי אין ממנין בתענית ואנן ס״ל דבשאר ימות השנה נמ׳ פרקו נאה הוא נוסחא אחריתי וצריך עיון ואין להאריך: