פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם נג:יא

סריס עמ״א עב״י הביא מ״ס פי״ד (הי״ז) והנה בן עשרים ובעל זקן וי״ו הפירוד ומ״ש אין לו זקן אע״פ שנראה כסריס הא סריס לא וי״א אף סריס כשר. ומיהו לת״ק באין נראו סימני סריס (דכשר היינו ביש לו ב״ש דאל״ה בתר רוב אזלינן ועדיין קטן הוא כדלקמן נ״ה ס״ה אע״ג דתפלה דרבנן רוב הוא ול״ד לאות י׳) אלא ה״פ אע״פ שאין לו זקן ונראה בעיני העולם כסריס הא סריס גנאי וי״א אף סריס ונראו נו סימני סריס והוא בן עשרים פסק המחבר כי״א ורש״ל ולבוש ושכנ״ג פסקו דאסור וכת״ק שם. ומיהו מהמחבר כאן י״ל דבעינן בן ך׳ דאל״כ לא נתמלא זקנו אבל לפי האמת בן ך׳ דקודם אפי׳ נראו סימנים לאו כלום ועדיין קטן הוא: