פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תקי

מוללין עמ״א הר״ב אע״פ שבשי״ט ס״ו הביא יש מחמירין בשבת אפ״ה שתיק ליה כאן ואודויי אודי להמחבר בי״ט עב״י בשם הר״ן:

אם רוצה עמ״א ועמ״ש בט״ז מזה ובלבוש שינה הלשון ע״ש:

טורח עמ״א ועט״ז הן שהפסולת מרובה כו׳ ועא״ר בזה:

ולוזים עמ״א וכן הקשה בט״ז אות ג׳ ובעולת שבת יע״ש הביאותיו בט״ז. ומ״ש המקלף שומים כו׳ ע׳ א״ר ד׳ די״ל בין להניח ובין בורר לאלתר דכה״ג בקליפת הפרי אין שם בורר עליו כלל יע״ש:

אין עמ״א שבת קל״ד א׳ ועדיף מב׳ מיני אוכלין וע׳ אות ט׳ ועט״ז אות ג׳ בזה:

בגחלת עמ״א ועסי׳ תצ״ה בדבר שאפשר לעשות מאתמול יע״ש:

מתכת עמ״א מתכת דרבנן מיהו אסור וגבינה לקמן י״ל לימים הרבה ומליחה דרבנן אפ״ה כל שאפשר מעי״ט אסור גם עץ משאצ״ל כר״ש דרבנן עסי׳ של״ד בב״י וצריך לחלק ביניהם וע׳ שבת מ״א והלא מצרף ויומא ל״ד ב׳ יע״ש:

אין עמ״א ומשמרת שלנו כלי עשוי לכך כנפה י״ל מותר לכתחלה לסנן בי״ט כשא״א מעי״ט:

לסנן עמ״א כל שאפשר מעי״ט לא התירו לעשות בי״ט ועסי׳ תצ״ה ע״י שינוי מותר בא״נ עצמו:

ליתן עמ״א בעינן שיתן רימונים וכדומה תחלה ונוטל משם הא לא״ה אסור וכ״ה בלבוש וגמרא שבת קל״ו:

גבינה עמ״א משמע אף שלא היה אפשר לעשות מעי״ט אסור ועסי׳ תצ״ה:

ואין עמ״א וליתן חומץ לחלב או מתכת חם לצורך חולה שאין סכנה י״ל שרי דא״נ ג״כ הוא וצ״ע:

דאין עמ״א היינו שיניח מעט דלא הוי בורר רק שא״צ בו ביום זה מותר ע״י עכו״ם בדרבנן ע׳ סימן ש״ז במ״א ז׳:

אין גוזזין עמ״א לכאורה בצינעא קצירה דרבנן עסי׳ תצ״ה וצ״ע:

שרי עמ״א עסי׳ שכ״א ואי״ה שם יבואר:

יפרוס עמ״א עיין ביצה למ״ד ועא״ר אות י״ט האריך יע״ש:

אורחים עמ״א ל״ד אורחים מעיר אחרת ה״ה באותה העיר נמי שרי כה״ג: