פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תקא:ו

מכונסין עמ״א לדעתי הענייה כיון בכאן האדון ז״ל כוונה מיוחדת כי הלבוש פירש מוקצים וכן עלי קנים מוקצים הם עפירש״י ביצה ל״א א׳ ואמנם העולת שבת פירש כר״ן (עמ״ש בט״ז מזה) והנה מדלא הגיה הר״ב כאן כבתצ״ה ויש מתירין מוקצה בי״ט ועמ״א שם ו׳ א״כ הך מימרא דלא כהלכתא ע״כ כפירוש הר״ן גם מלת מבערב הוא לשון הר״מ ז״ל פ״ב הי״ד יורה אף הזמין בפה מערב לא מהני גם למה הגיבוב סמוך לקדירה מותר והא מוקצה ש״מ הטעם כר״ן (מש״ה לא ציין עד מלת מבערב דבלא״ה מוכח כן) ודע דהר״ן ויש״ש מחולקין להר״ן גיבוב ומעמר בי״ט מ״ה שרי כבקיעת עצים והבערה ומדרבנן מעמר אסור דמיחזי ביומא אוחרא ולמחר כו׳ והיש״ש סובר גיבוב ומעמר בשדה מ״ה אסור (כטוחן וכדומה קודם לישה) ומש״ה בשדה מפוזר אסור מ״ה וגזור מכונס אטו מפוזר משא״כ קרפף מפוזר באין גידולו מדרבנן לא גזור יע״ש פ׳ המביא סי׳ ו׳ ואי״ה באות זט״י יבואר עוד: