פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם נ:ב

ללמוד עמ״א דאף בתפלה אע״פ שאין מבין הקב״ה יודע משא״כ בלימוד צריך להבין, ובפרט עמי הארצות צריך שיבינו הפירוש שיצאו בזה ידי לימוד שליש במקרא ומשנה וגמרא. והא דקבעו פרק א״מ וברייתא דר״י כי אחר פ׳ התמיד לומדים ענין הקרבנות משנה והא דקבעו דוקא זה הפרק ולא פ׳ אחר ממס׳ זבחים לפי שאין באותו פרק מחלוקת עב״י בשם הרא״ה (ואי קשיא דבזבחים נ״ז ב׳ מוקי לה כראב״ע מ״מ מה ששנוי שם אין בו מחלוקת דלר״ע נמי להרחיק רק מלת אלא דאיק לה התם ומשום זה שפיר מיקרי אין בו מחלוקת ואח״כ ברייתא דר״י שהמדרש כתלמוד וקבעו זו הברייתא שהיא ראש בת״כ עב״י וב״ח. עיין א״ר בשם אבודרהם לאשים בלא בלא יו״ד אחר אל״ף ושי״ן דגושה ופשוט הוא כי שורשו אש ואחר ת״ק לא אישים אחר ת״ג רפויה. אשם גזילות כולם בסמיכות בחטף פתח משא״כ אשם תלוי בנפסק בשני קמצין ופשוט הוא: