פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תצז:יד

ומצא ג׳ עמ״א הר״ן ותוס׳ ביצה י״ב ב״ח חשיבי א״נ דשיל״מ וכ״כ בלבוש והמ״א השמיט ב״ח דנ״מ אם נשחטו בשוגג ובנוצתן עי״ד ק״ב אפ״ה אסירי דשיל״מ ואף ע״ג דבלא ניכר מקודם בטילי ע׳ ה״ש גיגית מלאה ענבים ובי״ד מזה מ״מ הבא היה מובדל האיסור מעיקרא אלא שלא נודע לו. ומ״ש נפל א׳ לים מותר ע׳ אות ד׳ וש״ך י״ד ק״י נ״ו ואמאי לא כתב בפשיטות דנ״מ בפירוש א׳ בשוגג עי״ד ק״י ס״ה ש״מ לכאורה דכאן לית ודאי תערובות דשמא מעי״ט בזמן היתר נתערב א׳ וכיון דעדיין זמן היתר אע״ג בי״ט מוקצה הוא דינו כגיגית ובטיל שפיר כיון שלא הוכר האיסור מעי״ט כה״ג רק הספק שמא נתערב בי״ט בלא ידיעה תו הוי ס״ס ושרי עכ״פ כה״מ י״ל והבן וצ״ע לדינא. ועסי״ג בהג״ה הכוונה דאף בזימן ב׳ ומצא ג׳ והיה הב׳ מקושרים לא אמרינן עתה הג׳ מקושרים אדם א׳ הניח ג׳ וחיברן לכאן דאין עושה כן כמו בטעות רק מיירי שמצאן אח״כ כולם מותרים אימור מנתחי ועפר״ח ועט״ז והבן ואי״ה בט״ז יבואר עוד. וצ״ל תל״ט יע״ש: