פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תצד:ג

אסור עמ״א ומשמע דא״ח סוכות מותר להתענות ובתכ״ט אות ח׳ דמנהג שלא להתענות בכל א״ח אף אחר סוכות יע״ש ועיין במ״ל פרק ששי מהלכות כלי המקדש הח״י הקשה על המ״א דבימי המקדש כשחל שבועות בשבת היו מותרין בהספד ותענית ביום ראשון א״ח דלא ליתן מקום לצדוקים חגיגה י״ז א׳ יע״ש והנה י״ל כמ״ש הלבוש כאן דעתה אין מצויים צדוקים בינינו מש״ה אין לחוש להם ואסור להתענות בא״ח יע״ש והיינו דודאי כל ז׳ ימים יש תשלומין ומפני זה לבד אין לאסור התענית כל ז׳ ימים רק א״ח הואיל ואם חל בשבת בזמן המקדש היה יום טבוח אחר השבת ומ״מ צ״ע קצת ודברי הלבוש ג״כ צ״ע במ״ש דיום טבוח אחר השבת שזה לב״ש לא לב״ה וצ״ע:

זמן שהחיינו עמ״א תע״ג וב״ח שם משמע דיש תשלומין כל ז׳ ולדינא ספק ברכות לקולא עא״ר כאן ד׳. ואם נזכר ביום א׳ בשחרית אומר זמן וכן קידוש אם שכח בלילה יקדש בשחרית אשר בחר בנו עסי׳ ער״א: