פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תצ:ח

שיר השירים עמ״א והנה א״א אותו כ״א בשבת דוקא היינו או בשבת חה״מ או כשחל שבת בי״ט אחרון בז׳ אומרים בז׳ וחל בח׳ אומרים בח׳ לא ביום א׳ שהוא ג״כ בשבת ועיין לבוש וא״י טעם למה. ועיין אות ו׳ חילוף היוצרות בז׳ וח׳ הוא מטעם שיר השירים. וקהלת א״א כ״א בשבת חה״מ או כשחל שמיני עצרת בשבת ולא ביום א׳ שחל בשבת. ובקהלת י״ל הואיל וכתיב תן חלק לשבעה י״ל ג״כ אלו ימי שבתא מש״ה אומרים אותו דוקא בשבת ומ״מ יאמרו ביום א׳ כשחל בשבת. ובשיר השירים דוקא בשבת י״ל שבת רומז לעוה״ב וש״ה יש בו ג״כ רמזים הרבה על זה ובי״ט א׳ י״ל שמרבים בפיוטים טל לכך א״א עד שבת חה״מ או י״ט אחרון ובסיכות קשה דבש״ע מאריכין בגשם היל״ל בי״ט ראשון כשחל בשבת ומנהג ישראל תורה הוא:

ועיין ד״מ בשם אבודרהם בשבועות רות דנתגיירה וכתיב בתחלת קציר ואבותינו קבלו התורה ונתגיירו וקהלת בסוכות תן חלק לשבעה ולשמנה ימי החג. ורות כמדומה נוהגין לומר ביום ב׳ דשבועות לא ביום א׳ וא״י טעם למה וי״ל כי עיקר נתינת התורה בז׳ היה עסי׳ תצ״ד ועוד שביום א׳ נעורים ומרבין בפיוטים יותר ואי״ה יבואר המנהג: