פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תצ:ג

עש״ך עמ״א בלבוש רמז משך תורא שמשכו שור ועשו העגל קדש בכספא קדשוהו ע״י הרבה כסף כמ״ש וכסף הרביתי וזהב עשו לבעל פסל במדברא במדבר היה פסל הזה ועי״כ שלח בוכרא נפסלו הבכורים מעבודה שע״י גאולת מצרים נבחרו בעבודה וחטאו והפסידו עבודה ומותר הוא לקרות בפסח (עבודה בבכורים היה מנהג קדום כמ״ש ביעקב כו׳ ובמצרים נבחרו בפרשת קדש כו׳) ופסח אין חל כ״א בימי ז״א ג״ה וכשחל בימי זא״ג אין שבת חה״מ קורין כסדר וכשחל ביום ה׳ אז שבת קורין פסל בשבת חה״מ והטעם שלעולם בשבת חה״מ הן פסח הן סוכות קורין ראה אתה אומר כו׳ בפ׳ כי תשא שיש בו שלש רגלים ושבת וחה״מ חג המצות תשמור דרשו על חה״מ יע״ש בזה. ועפר״ח בשם הריק״ש ז״ל אם טעה ושינה הסדר קורין ביום שלאחריו פ׳ שדילג כמו שמע והיה בסימן ס״ד והיינו בד׳ ימי חה״מ. ומשמע הא בי״ט אם טעה וקרא בא׳ שור או כו׳ קורא בשני ג״כ שור כו׳ וא״י למה. ובז׳ וח׳ ג״כ אמאי לא יקרא בח׳ ספק שביעי בשלח אם טעה וצ״ע: