פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תפט:יג

בלא עמ״א עב״י דפרוגתא הוא אי ספירה דוקא בלילה או אף ביום מש״ה סופר בלא ברכה ואף למ״ד ספירה דרבנן ל״ד לביה״ש דכאן מחמירין באין טורח כמ״ד דסופר ביום. ומ״ש המחבר שכח בא׳ מהימים סופר בשאר הימים בלא ברכה ג״כ מחמת ספק שמא כולהו יומי חדא מצוה ושמא כל א׳ מצוה בפ״ע וסופר בלא ברכה. וי״ל אי כולהו חדא מצוה אין מברכין בכל לילה וצ״ע. ומ״ש ספק אם דילג סופר בשאר הימים בברכה בתה״ד סימן ל״ז ושם נאמר אף שכח בלילה ונזכר ביום שסיפר בלא ברכה חוזר וסופר בשאר הימים בברכה ועב״י ובש״ע השמיט זה והלבוש הביאו והפר״ח כתב דבספק אם דילג הוי ס״ס כו׳ והנה בשכח בלילה ונזכר ביום יש ס״ס שמא הל׳ דיום נמי זמן ספירה ושמא הלכה כהרא״ש בשם ר״י דכל לילה מצוה בפ״ע ואולי שם פלוגתא דרבוותא הוי משם א׳ ובי״ד ק״י משמע דב׳ פלוגתות הוי שפיר ס״ס בפתיחה לה׳ ברכות כתבנו אי בס״ס חייב ורשאי לברך. ובתה״ד לא כתב הטעם דלראבי״ה ספירה ד״ת הוי כספק קרא ק״ש (עסי׳ ס״ו ומ״א שם) ואי כתוס׳ דספירה דרבנן הא כתבו דלא בעי תמימות ומ״ש דברכה לבטלה דרבנן עסי׳ רט״ו: