פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תפט:יא

וכשהגיע עמ״א. עסי׳ תל״א במ״א ג׳ חילוק בין בדיקה דזמנה רק בלילה לכתחלה ביום אין הנר מאיר וק״ש ג״כ זמנה רק בלילה (ומיהו ק״ש בלא״ה ד״ת) וכאן זמנה כל ה ום ג״כ ומ״מ קשה דלכתחלה אין זמנה רק בלילה וביום סופר בלא ברכה ועיין בטור. ועיין נ״ץ הקשה דכאן כתב הר״ב דאסור ופוסק דהוי ד״ת בזמן הזה ובס״ו אודי להמחבר דאין חוזר ומברך מטעם ספירה דרבנן ועפר״ח כאן והנה מכאן גופא ביה״ש א״י לומר כך וכך אלמא דספירה דרבנן דאם ד״ת חוזר ומברך י״ל דאפ״ה מפסיד הברכה עסי׳ ס״ז בדין ספק ק״ש ובמילת אנדרוגינוס יע״ש. ועח״י אות י״ז דלהפסיק באכילה אין מפסיד כ״כ חשש הר״ב לחומרא משא״כ לענין ברכה דאין חוזר ומברך. גם י״ל בס״ו אף אי ד״ת מ״מ הברכה דרבנן ספק לקולא ואי״ה בט״ז ט׳ מבואר עוד: