פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תפ:ב

מעתה עמ״א ראיתי לבאר קצת. בפסחים קי״ח א׳ ר׳ יהודה אמר ברכת השיר יהללוך (היא ברכה אחרונה אחר הלל) ורבי יוחנן אמר נשמת ופירשו התוספות ד״ה רבי יוחנן אמר אף נשמת דאם לא כן אנן כמאן עבדינן יע״ש אבל מהרא״ש משמע דר״י אמר רק נשמת ולא יהללוך שכן כתב דרשב״ם פירש דעבדינן כתרויייהו (גירסת הרשב״ם שלפנינו אינו כן ועיין רש״י אצל הרי״ף ומהרש״א וא״ז יע״ש) והמעיין ברא״ש יראה דאחר הלל חותם יהללוך מלך מהולל בתשבחות ואחר נשמת ג״כ אומר ישתבח ומסיים מהולל בתשבחות וז״ש וחותם שנית יע״ש וע״ז כתב ורבינו חיים כהן לא מסיים אחר הלל מהולל בתשבחות כיון דבעי למחתם אחר ישתבח ושתי חתימות בחד גוונא למה לי משמע אחר ישתבח חותם מלך מהולל בתשבחות ונראה לי הטעם כיון דבתע״ג מבואר בטור שיש ספק אי מברך ברכה ראשונה מקודם הלל כיון שחולקין אותו מקצתו קודם אכילה ומספק ראוי שלא לברך א״כ ברכה אחרונה מלך מהולל בתשבחות שהוא סיום ברכת הלל אנו אומרים אותה אחר נשמת ומתחילין ישתבח ומסיימין בברכת הלל לא בהבוחר בשירי זמרה. וא״ל הואיל וא״א מברכין לפני הלל א״כ יש לסיים אחר נשמת בסיום ברכה דפסוקי דזמרה הבוחר בשירי זמרה דכל השעון ברכה לאחריו טעון ברכה לפניו כמ״ש הר״ן ז״ל שם קי״ח יע״ש זה שיבוש דאנן מספיקא לא מברכין לפניו משא״כ לאחריו ודאי ראוי לסיים מלך מהולל בתשבחות ועב״ח ת״פ ותפ״א ותפ״ו העלה ג״כ כך ועתוס׳ שם קי״ח ב׳ ד״ה ר׳ יוחנן ורבנן דברי הקישור מ״ש דר״י מוסיף הוא דפשיטא דברכת הלל יש לומר לבסוף כמו בכל פעם כמ״ש בד״ה מאי יע״ש והוסיפו להוכיח דאל״כ כמאן עבדינן (דלא ניחא להו לומר כתרוייהו עבדינן) ולפ״ז כתבו דע״כ אין מסיים בב׳ ברכות כרבינו חיים כהן וא״כ אחר נשמת אומר ישתבח וחותם בסיים ברכת הלל מהולל בתשבחות ולמה קורא ברכת השיר ובשלמא אי ר״י פליג ואומר נשמת לחוד ומסיים בשירי זמרה וזה ברכת השיר משא״כ עכשיו לזה אמרו נשמת גופא קורא ברכת השיר הואיל ואומרים אחר פסוקי דזמרה ולזה סיימו דבריהם שרבינו חיים כהן לא היה חותם אחר יהללוך דברכת השיר חדא משמע ולא סיימו כהרא״ש דב׳ ברכות בחד גוונא למה לי די״ל אחר יהלליך חותם מהולל בתשבחות ואחר ישתבח בשירי זמרה לזה כתבו שזה א״א דא״כ הוי ב׳ ברכות וברכת השיר משמע חדא ברכה (דדוחק להם לומר דא״צ להזכיר ברכת הלל הואיל ובכל פעם אומר כמ״ש בד״ה מאי דזה נראה להם דוחק). אמור מעתה ד׳ מחלוקת בדבר י״א אחר הלל יהללוך וחותמין מהולל בתשבחות ואחר נשמת ישתבח וחותם שנית מהולל בתשבחות וזה דעת הרשב״ם ז״ל ברא״ש שם ורבינו חיים כהן והרא״ש סוברים אחר הלל יהללוך עד אתה אל ואין מסיימין ואח״כ נשמת וישתבח עד מעתה ועד עולם ויסיים בא״י מלך מהולל בתשבחות שהוא ג״כ סיום ברכת הלל וכ״ה דעת הטור והרא״ש כמ״ש הב״ח בת״פ ותפ״א ותפ״ו. אבל דעת הט״ז בתפ״ו שדעת הרא״ש והטור שאומר יהללוך עד מעולם ועד עולם אתה אל ואומר נשמת וישתבח ומסיים הבוחר בשירי זמרה כמו בישתבח ומ״ש הטור וחותם מלך מהולל בתשבחות דנוסחת הטור לעיל בסי׳ ג״ד בישתבח בא״י מלך מהולל בתשבחות אל ההודאות כו׳ הבוחר בשירי זמרה וריש הברכה נקיט יע״ש. וי״א שיאמר אחר הלל נשמת וישתבח עד מעתה ועד עולם ויתחיל יהללוך ויסיים מהולל בתשבחות זהו ברכת הלל וכ״כ הב״י בתפ״ו בשם ה״ר מאיר ן׳ ערמאה ז״ל והוטבו דבריו בעיני הב״י ז״ל והיינו דאומר ברכת הלל ג״כ וכאמור וזה דעתו כאן ומעתה יש לנהוג או כהמחבר כאן וזה דעת הט״ז בתפ״א או כדעת הרא״ש והטור ואליבא דהב״ח וכמ״ש המ״א דהיינו שיאמר יהללוך עד מעולם ועד עולם אתה אל ואח״כ נשמת וישתבח וחותם מלך מהולל בתשבחות ובקצת סידורי דפוס ואלקווא נרשם כדעת המחבר ויפה עשו ובקצת סידורי דפוס אמשטרדם נרשם יהללוך עד מעולם ועד עולם אתה אל ואח״כ נשמת וישתבח וחותם הבוחר בשירי זמרה חי העולמים עפ״י דעת הח״י כאן בפי׳ הט״ז בטור והוא דרך חדש וכפי הנראה או כהמחבר שגם הט״ז פוסק כן או כמ״א והב״ח וכאמור. מ״ש המ״א בלילה ראשונה כו׳ ע׳ מטה משה תרנ״ט בשם מהר״י מולין ז״ל בליל א׳ ויהי בחצי הלילה אז רוב נסים כו׳ ולא יסיים אחר החרוזים ויהי בחצי הלילה ובליל ב׳ יאמר בפתיחה ואמרתם זבח פסח ואחר החרוזים לא יאמר ואמרתם ועח״י שאין נוהגין כן יע״ש. ומשמע שאומר אחר כל חרוז ויהי בחצי הלילה ובליל ב׳ ואמרתם זבח פסח ואי״ה בתפ״ו יבואר עוד: