פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם מח:א

פרשת הקרבנות עמ״א. ורבינו הגדול בתב״ש במס׳ ברכות אות י״ב כתב דהקרבתי אבעלים וכלומר שנתן לכהן וכהן מקריב א״כ א״צ לעמוד יע״ש ומ״מ פ׳ התמיד ראוי לעמוד שקורין בציבור בקול רם ע׳ סי׳ מ״ו בב״י שרש״י היה מברך ברכת התורה פעם שנית על פ׳ התמיד יע״ש. עמ״ש בסמוך מזה:

ויכוין עמ״א כי הקורא בלא יה״ר אין כמקריב רק לרווחא יכוין בפירוש כקורא עיין טור וב״ח. בסידורים נדפס יה״ר כאלו הקרבנו קרבן התמיד וי״ג הקרבתי וזה יותר טעות כי הקרבתי בחטאת ואשם אבעלים קאי כמש״ל משא״כ תמיד אין יחיד מיקרי בעלים ובטור כאלו קרב התמיד במועדו ועמדנו על מעמדו כי צריך שליח וזה נכון: