פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תעז:א

כזית עמ״א עיין פסחים ק״כ א׳ פירש״י ורשב״ם ז״ל ורא״ש יע״ש ודיעבד יצא בכזית א׳ אבל הט״ז כתב הטעם דחביבה מצוה יאכל ב׳ זיתים וצ״ע קצת. מ״ש המחבר יהא זהי״ר זהירות הוא שיאכל קודם חצות הא עבר יאכל אחר חצות דמידי ספיקא לא נפקא והרי״ף השמיט מימרא דרבא פסחים ק״כ ב׳ והר״מ ז״ל בה׳ מצה פי״ח הי״ד להרחיק מעבירה יאכל קודם חצות וא״כ י״ל הלכה כן כהר״מ ז״ל וגם הרי״ף סובר כן ועפר״ח וא״כ אף מרור דרבנן אם לא אכל קודם חצות יאכל אח״כ ול״ש לומר ספק דרבנן לקולא כה״ג. ועתוס׳ מגילה כ״א א׳ ד״ה לאתויי הלל דרבנן אין להחמיר כ״כ מרור הוא כעין של תורה בזמן המקדש והתם לאחר חצות לא מש״ה יאכל בלא ברכה כאמור מ״ש המחבר יאכלנו בהיסבה עפר״ח ובר״מ ז״ל לא מצאתי שיהא פסח צריך היסבה ובפ״ח ה״ו כתב כורך מצה ומרור לא פסח עמהם וא״כ למ״ד אפיקומן זכר לפסח אפשר דא״צ היסבה וצ״ע קצת בזה. עשו״ת הרשב״א ז״ל תמ״ה באכילת מצה ואפיקומן אחר חצות: