פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תעג:ט

חזרת עמ״א ד׳ דלאטיך ראוי לאכול חי וברכתו פה״א ושאר מרורים שא״ר כלל לאכול חי א״כ יקח לטיבול ראשון ירק אף ברכתו שהכל. וי״ל מרור שא״ר כלל לאכול חי אם יי״ח דמ״מ אכילה כתיב ביה שראוי לאכילה קצת בעינן וע׳ ע״ץ דמרור בעינן גידולי קרקע פסחים ל״ט א׳ עח״י אות י״ח האריך בשמותיהם וירק מר יש לו סי׳ פניו מכסיפין ויש לו שרף עפר״ח. אשה חייבת בד׳ כוסות ומרור דאף הם היו באותו נס. עשו״ת מהרי״ל צ״ט דאף הן היו באותו נס לא מהני אלא במצוה דרבנן עמ״ש ברנ״א מזה וע׳ תוס׳ קידושין ל״ד א׳. ע׳ אות י׳ וי״ב: