פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תעג:א

שהחיינו עמ״א עירובין מ״ב ומשמע אף שבועות אומר זמן ועח״י א׳ בא״ר תצ״ד הקשה באות ד׳ מעירובין שם שבועות וי״ל. גם מ״ש מסוכה מ״ז א׳ לא הבינותי דשמיני של חג אומר זמן בפ״ע אף שאסר בראשון זמן. ומ״ש כל שבעה בא״י ובח״ל י״ל שמונה ימים יש תשלומין ואף בלא כוס אומר זמן אף בשוק. ואף דדחי התם תן חלק לשבעה לברכה שמברכין מקדש הזמנים (היינו תפלת מוסף) מ״מ משמע ליה ז״ל דאמת הוא דזמן יש לו תשלומין וע׳ רש״י שם ובעצרת י״ל ספק ברכה להקל ובסוכות דיש תשלומין כל שמונה י״ל אי שכח זמן כל שבעה כשאומר בשמיני. זמן בקידוש עולה גם ליום א׳ ומדברי הח״י א׳ אם שכח בליל א׳ זמן ואמר ביום שני בקידוש יוצא ממ״נ משמע בח׳ בסוכות כה״ג אי הוי תשלומין לא. וקידוש יש לו תשלומין למחר כבסי׳ רע״א ס״ח וע״ש תפ״ח קאי אקידוש דיש תשלומין בי״ט כשבת והמ״א שם בתפ״ה הקשה עליו דסובר דקאי אהגדה דאין לה תשלומין עח״י כאן. ודע אם לא אמר הגדה עד לאחר חצות יאמר אח״כ הגדה ויאכל מצה בלא ברכת אכילת מצה ע׳ סי׳ תע״ז ופר״ח שם דמידי ספק לא נפקא אי הלכה כראב״ע או לאו. וד׳ כוסות ישתה בברכה אחת על כולן וברבה אחרונה לבסוף אף לאחר חצות ואי״ה בתע״ז יבואר בזה. ולענין זמן צ״ע בשמיני של פסח בח״ל די״ל דבקיאין בקביעא דירחא א״א זמן ול״ד לקידוש דאומר דוגמא סוכה בשמיני ובח׳ של סוכות ג״כ צ״ע די״ל אם נזכר אומר זמן א׳ לחובת היום וב׳ לתשלומין כתפלה: