פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תעא:ה

מצה עמ״א הוכיח דלא כב״ח דכל שיש מי פירות אף שיש מים הרבה יותר ממי פירות א״י י״ח בפסח מפסחים ל״ח כו׳ ומסי׳ קס״ח ס״ז עמ״א שם אות ט״ו וקפ״ח אות ט׳ ושם צידד והביא דיעות אי מ״ה חייב לאכול פת או מדרבנן ובפסח מחויב בליל א׳ כזית מצה ובסי׳ ר״פ משמע דהיו אוכלין בשבת פת שנילוש במי פירות חולין בטהרה עמ״א שם ומ״ש המ״א ופירש״י דמי פירות לבד אין מחמיצין וא״כ ל״ל לחם עוני ר״ל הב״ח שפי׳ דמה שכתב הטור מצה שנילושה במי פירות היינו בלי מים שאין בא לידי חימוץ והיינו דא״י י״ח דכתיב לא תאכל עליו חמץ וגו׳ תאכל מצות כל שבא לידי חימוץ ומי פירות בלי מים אין בא לחימוץ כו׳ א״כ אדרבה לשיטתיה מוכח דגם עם מים א״י י״ח דהוי מצה עשירה דאל״כ למה לי לר״ע לחם עוני פרט לשמן ודבש תיפוק שאין בא לידי חימוץ ש״מ אף עם מים א״י י״ח עכ״פ היכא שהרוב דבש והמ״א הוכיח אף הרוב מים א״י י״ח מפסחים ל״ח ומי״ט דג״כ שיאכל שיהא הרוב מים. ועב״ח וצ״ע שם ועפר״ח. ועמ״מ פ״ו ה״ה ותנ״ג ותנ״ד די״ל ממין הבא לידי חימוץ כו׳ אלא לשיטת הב״ח הקשה כן:

ומי שאין לו בליל א׳ וב׳ כ״א מצה עשירה עם קצת מים יאבל ולא יברך אכילת מצה דספק הוא וגם י״ל דנהי דלא מקיים לחם עוני מ״מ מקיים מ״ע אכילת מצה ואפשר אף נילוש בלי מים כן ועא״ר ח׳: