פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תע:ג

האיסטניס עמ״א עפר״ח הביא ירושלמי ערבי פםחים רבי לא אכל מצה משום דר׳ לוי כבא על ארוסתו וחמץ דהוי בכור כו׳ ועיינתי בירושלמי לא חמץ כבן בתירא דמכשיר פסח כל היום זבחים פ״ק ועמ״מ פ״ו מחו״מ הי״ב יש מי שאומר לאחר זמן איסור ופריך ולית הלכה כן ורבי לא הוי תלמידיה דלנהוג לחומרא (ומשמע תלמיד ראוי להחמיר כרבי אע״פ שאין הלכה כן (ומשני אלא בגין דהוי בכור והדר ביה מכולה ולזה נאמר דלא הדר ממה דלא אכל מצה כי י״ל דהבכורים אפשר דא״צ להשלים התענית ולא אכל מצה סמוך ללילה משום דר׳ לוי דוקא וחמץ משום בכור. וניחא ליש מי שאומר דוקא לאחר זמן איסור ועסי׳ תע״א ומיהו קשה למה דס״ד שם תחלה בירושלמי וער״ן על משנה פסחים מ״ט א׳ י״ד שחל בשבת. כשחל פסח בשבת יתענו הבכורים בע״ש דלא נדחה (וכן ער״ח כה״ג) ועא״ר ה׳ מירושלמי ובתה״ד סי׳ קכ״ו. איסטניס שצם בע״פ וע״ש בשבת והבכורים מתענים בה׳ ויהיה קשה התענית ב׳ ימים רצופים עסי׳ רמ״ט במ״א זיין דר׳ אבין ציים כל ע״ש דהוי איסטניס א״כ לא יתענה ביום ה׳ רק ביום ו׳ וצ״ע דאפשר איסטניס בימי ניסן אין מתענה בע״ש ויתענה רק ביום ה׳ אבל אם קבל בפירוש שיתענה ע״ש אף בניסן פשיטא דאין צריך להתענות ביום ה׳:

סעודת ברית מילה ופדיון הבן בע״ש עסי׳ רמ״ט שם ובע״פ אם לא עשה קודם שעה עשירית אסור אח״כ אלא יעשה בלילה ע׳ סימן תע״א במ״א ב׳ ותקמ״ו ואי״ה שם יבואר: