פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תסו:ה

ויש אוסרין עמ״א ומשמע דעת המחבר עיקר כהמתירין שכתב דיעה א׳ בסתם ועסי׳ תס״ב במ״א בשר יבש אות ו׳ יע״ש ומ״ש בכותל עץ שמא לחלוחית מים בעודו מחובר ול״ד לתס״ב מים בענבים ושיבולת התם יש לחלוחית עצמן ונשתנה המים משא״כ בעץ. ועח״י ח׳ טוב לשהות אחר הפסח ודע אם הניח שק קמח בחדר שיש בו הבל מים חמים והזיע השק מחמיץ דהבל משקים במשקים וכ״כ הח״י אות ו׳ ואשה שפה מורסן בבשרה יבש כשהזיעה מחמת חום האש שבמרחץ יע״ש כתב הדרישה שק שנתלחלח וא״י ממה אם ממי פירות (או זיעת החומה) או ממים הקמח מותר דהוי ס״ס שמא ממי פירות ושמא לא בא לתוך הקמח כלום יע״ש והיינו רק בחוץ הזיעה ועסי׳ תס״ד סי״ב ועא״ר ה׳ ומשמע היינו להשתמש בקמח אחר פסח דבפסח במי פירות אין נוהגין כבסי׳ תס״ב ועם מים אדרבה מי פירות עם מים ממהרים להחמיץ ולכתחלה ליכא ס״ס: