פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תסד:א

מ״ש המחבר עם מים דאל״ה מי פירות אין מחמיצין אף חדים וחמוצים עמ״א תס״ב וע״ש וח״י. ומ״ש שמא יחמיץ היינו פחות ממיל הא אח״כ ודאי מחמיץ כבסי׳ תס״ב יע״ש ועפר״ח ג׳ מיני חדים הם. ומ״ש וצריך לשורפו ל״ד דהלכה כחכמים עסי׳ תמ״ה וח״י. ועב״ח דכתב דהטור פוסק כר״י עסי׳ תמ״ה משמע דפוסק כחכמים וברא״ש פכ״ש. והר״מ ז״ל בה׳ הו״מ פרק הי״ט וצריך לשפוך מיד:

אפי׳ עמ״א פירוש אפי׳ נתערב קודם הפסח לאו דנפל חרדל לתבשיל כי י״ל אפי׳ פחות מששים כל שיש רוב בתבשיל שרי עח״י תנ״ג וכאן אלא פירוש שנטחן ועם יין שאין ניכר ואין צורתו עומדת אם הוא ממין קטניות וכדומה אפ״ה אין לאכול בפסח חרדל המעורב ביין בלי קמח כלל דמ״מ הוי בכלל גזירה דמיני קטניות ובתה״ד סי׳ קי״ג לא מצאתי כהאי לישנא יע״ש ועט״ז א׳ וח״י. ובתה״ד סיים אם נפל גרגיר מקטניות לא מחמירין דגזירת האיסור משהו דוקא בה׳ מינים משמע פחות מששים אוסר באכילה ועסי׳ תנ״ג בח״י ומ״ש שם. יש נוהגין שלא לאכול שום בפסח וא״י טעם למה ומ״מ עתה אין להקל בפני ע״ה ובצינעא לת״ח אין להחמיר מה שקורין ער״ד עפיל כמדומה שנוהגין היתר כי אין בכלל קטניות וגדולים הם ולית בהו תערובת תבואה וקאווי נוהגין היתר ועסי׳ תנ״ג בזה: