פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם מו:יד

וי״א עמ״א צ״ע כו׳ די״ל במדבר א״א וחרש אומר א״ש דנהנה שאחרים שומעין ויקיצו אותו או להיפוך מה שא״כ מדבר וחרש מברך כו׳ שמ״ע למעוטי מאי ובסי׳ מ״ז אות י״ג תי׳ זה דמסתטא חסידים הראשונים היו עומדים אחר חצות לילה ואז דוקא ישמע קול תרנגול מברך דאל״כ אין לברך כי הלב אין מבין אז אם לא ע״י קרא הגבר יודע שהוא אחר חצות וז״ש כי שמע קול תרנגול ונכון הוא והמחבר לשיטתיה שם בהכרח כי שמע הא לא״ה לא ומיהו שם משמע שרא״ש סובר כן והנה המחבר שכתב לא שמע קול תרנגול בר״מ אין מבואר בפירוש רק הנאות פ״ז מתפלה ה״ח יע״ש והלבוש כ׳ כן י״א והוא דעת התוס׳ ורא״ש שברכת סדור מברך כן והנאות אין מברך והמנהג אף הנאות יע״ש עיין ר״מ שם בט״ב ויוה״כ א״א המעביר שינה דאין רוחץ פניו ואנו אומרים על סדר העולם וראוי ג״כ כשניעור כל הלילה וי״ל ומ״ש לכן נ״ל דסומא לא יברך וחרש יברך עסס״י ס״ט כמדומה ט״ס וצ״ל סומא יברך שנהנה מן המאורות שאחרים יצילו כמבואר בסי׳ נ״ג סי״ד ובסי׳ ס״ט וכ״כ הפר״ח כאן ועיין א״ר אות י״ב שם:

והוי יודע שהברכות האלו יש מהן על סידור העולם ויש שנהנה בהן א״כ בנהנה אין חבירו שיצא מוציא אותו כמו בשאר ברכת הנהנין אם יצא אין מוציא וכן אוזר ועוטר י״ל לא ליתהני ולא ליבריך (עיין קס״ז) וכ״ת הא מחויב להתפלל מ״מ אפשר בהפסק ידו על הכתונת וא״צ אזור עיין סי׳ ע״ד במ״א אות ו׳ יע״ש: