פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תנט:ח

ומיהו עיין מ״א ועט״ז ד׳. ועפר״ח כל שנתחממו ידיה צריכה לעולם צינון וכ״כ הב״ח. וע׳ מ״א ט״ו. וי״ל בעברה ולא צננה לכ״ע דיעבד שרי. ואם צננה במים וקטפה באותם המים צ״ע אי נאסרה המצה ופשיטא היכא דשהה מיל המים שצננה בו די״ל דאנן לא בקיאין בהטלה לצונן גם נתחממו המים ואין מצילין וצ״ע בזה: