פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תנט:טז

לא עמ״א ובתס״ג ד׳ אם נתנו בתכשיר ונמצא קמח במצה שיש לאסור משמע אף דיעבד שיש טעם דמצה מפסקת יע״ש ועט״ז אות ח׳. ואי״ה שם יבואר וגם במצה עבה יש לחוש ביותר. עפר״ח בסוף הסי׳ מים שנתחממו כחמימות הרוק הוי פושרין ולש בהם תשרף פסחים ל״ו ולי צ״ע קצת די״ל פושרין שהוחמו בחמה או באור הא עמדו בבית והוחמו כך אין תשרף. ופסחים מ״ב א׳ בחמי חמה או מולייר משמע הא הוחמו בבית כך אין איסור וי״ל דחמי חמה לא מהני צינון עשו״ת רמ״א ז״ל סי׳ ל״ה ובתנ״ה. ובירושלמי ס״פ כ״ש ברותחין לא שחולטין בפושרין מחמיצין היינו באש. ועמ״ש הגאון המפרש שם חולטין ואין משומרת מחימוץ וי״ל דהוי מצה עשירה ע׳ תוס׳ פסחים מ״א א׳ ד״ה אבל לא במבושל: