פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תנג:ט

בין עמ״א אות ה׳ ועח״י אות ח״י ולתיתה שלנו אסור לשהות בביתו ואי שהה משמע דאסור בהנאה ואי״ה בתס״ז יבואר עוד ועמ״א שם אות ד׳ באם העכו״ם אמר שהחטים שמוכר לתותים הם כל שאין בידו אין נאמן ובעודן בידו נאמן ואם מהימן ליה העכו״ם נאמן. ועי״ד י״ו ובש״ך כ״ג היכא דלהשביח מקחו כו׳ וה״נ להשביח מקחו שהם נאים ומיהו שם הביא דעת הרא״ש והיכא שבידו אף להשביח מקחו אסור א״כ פשיטא שאסור ליקח ממנו אבל לאחר שיצא מידו אין נאמן אף במסל״ת וע״ש בשי״ג בש״ך ד׳ וט״ז. ומיהו בשהה בפסח חטים כאלו ועכו״ם אמר בעודן בידו שלתת הרבה במים והוי חמץ גמור אפשר להקל בחמץ שעבר הפסח כה״ג וע״ש בש״ך מזה ובתס״ז אי״ה יבואר עוד: