פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תנג:ו

מיהו עמ״א הא עכברים אף שאין ששים שרי כמ״ש באות ה׳ דמעט רוק אין מחמיץ חטה הקשה ועב״י בשם הגמי״י בשם סמ״ק משמע דספק הוא אי הרוק של עכברים מחמיץ ומספק אין להקל ומשמע שם דמי פירות אף שיבשו בקמח כל שבא אח״כ מים ממהר להחמיץ ואי״ה בתס״ב ותס״ו יבואר זה ועשו״ת הרשב״א ז״ל תפ״ח ובתמ״ו אות י״א ואות מ״ח כתב המ״א דהיכא שיש ששים אין זה מבטל כשטוחן דלא עביד מעשה בידים משא״כ להוסיף ששים אסור אף קודם איסור ועשו״ת הרשב״א תפ״ה ותפ״ח משמע קצת בזה צ״ע וכבר הקשיתי בתמ״ז ע״ש מי״ד ק״ט דביבש ברוב מותר להוסיף עד ששים ולבשלם יחד הואיל ועדיין היתר הוא וה״נ קודם זמן איסור אף בפחות מששים יהא מותר להוסיף ועמ״א תס״ז אות ד׳. והפר״ח כאן תי׳ דמכוין לאכול בפסח הוי מבטל איסור וא״י לחלק בין ההוא די״ד ק״ט לכאן ואם נאמר חמץ שמו עליו הוי א״ש ועמ״ש בט״ז תמ״ז אות ה׳. ומ״ש הפר״ח כל שאין מוסיף רק משנה האיסור מכמות שהיה טוחן ביש ששים שרי וראיה מתרומות פ״ד מ״ח ובפריי לי״ד סי׳ צ״ט הקשיתי על הכה״ג שכ״כ דהא אין הלכה כר״י אלא כר״ע וכ״פ הר״מ ז״ל פי״ד מה׳ תרומות ה״א ובגיטין ובי׳ד בק״א וק״י דוקא נתפצעו שרי הא מזיד אסור וזה מבואר:

והכלל העולה כל שאין נהנה מאיסור כלל כמו נמלים בדבש או חטים מתולעים בי״ד פ״ד מותר לטחון ולחמם הדבש כיון שאין נהנה מאיסור וגם אין עושה מעשה אלא מתכוין לחתוך דבש ולטחון חטים ואיסור ממילא בטל שרי ודוקא היכא דא״א בע״א כמ״ש הט״ז בי״ד קל״ז ס״ה ועפר״ח כאן אבל כל שנהנה באיסור אף שאין מכוין רק לטחון אף דיעבד אסור דהוי מבטל איסור כמו תאנים שחורות ולבינות כמו שיתבאר. וההוא דחטין שצמחו דשרי לטחון דוקא קודם זמן האיסור הא משש עד הלילה לא. וקודם זמן איסור אף דלא הוי מוסיף אלא מערב בידים כיון דניכרות הם ואף קודם זמן האיסור לא שרי אלא להוסיף לא לבטל בידים מ״מ הואיל ואין ניכר ולא עושה מעשה רק טוחן שרי כה״ג קודם זמן איסור ועמ״ש בתמ״ז ובט״ז ה׳:

ועב״י כאן בדין נשיכת העכברים הסכים להטור ודגן שצמח הביא דברי הסמ״ק ברכ״ב משמע דמסכים עמו ולכאורה הטעם בנשיכת עכברים דמעט רוק אין מחמיץ חטה הקשה וא״צ אפייה קודם פסח משא״כ דגן שצמח דחמץ הוא הסכים לכל דברי הסמ״ק אלא דבתמ״ז הביא הב״י דברי תה״ד קי״ד דלח אין חוזר וניער וקמח לח מיקרי יע״ש וא״כ אין מקום למ״ש כאן בשם הסמ״ק ובש״ע תמ״ז ס״ד דיעה א׳ בסתם דאין חוזר וניער ואפי׳ את״ל דעתו כדיעה שניה שם כמ״ש הנ״ץ שם (ואנן כלל בידינו דתמיד דעתו כדיעה א׳ בסתם ואפשר היכא דמוכח טובא לא) אכתי שם לא הביא חולק דקמח לח מיקרי ועוד א״כ מה מהני אפייה קודם פסח כלל כאמור ולפי מ״ש כאן ובט״ז באורך יש ליישב דודאי לח בלח ממש י״ל דחוזר וניער דנ״ט בפסח משא״כ אם נאפה קודם פסח ועכשיו הוא צונן תו י״ל דאין חוזר וניער בצונן וגוש ואין להאריך ועט״ז בזה: