פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תנב:א

אם עמ״א הקשה מתמ״ז דנהי שם דיעבד שרי אם נתערב אף פחות מס׳ כמ״ש באות כ״ו מ״מ למה מתיר כאן לכתחלה ותי׳ כמ״ש הרא״ש ז״ל פכ״ש דג׳ נ״ט וב׳ כלים שרי לכתחלה וע׳ ע״ש והנה לפ״ז יצא לכאורה דין חדש באם בשלו מים בקדירה חמץ ב״י מודחת יפה ותחבו כף חדש במים דנעשה הכף חמץ ואח״כ הגיסו בכף זה שומן י״ל דמותר לכתחלה לפסח דהוי שלש נ״ט ב׳ כלים ומים כו׳ ועט״ז כאן אות י״א אסור זה ועי״ד צ״ה בט״ז וש״ך אות ג׳ ד׳ דאסור לגרום לכתחלה נ״ט בר נ״ט משמע אף הרבה נ״ט. והמ״א באות י׳ כתב דדי שמגעילה היורה סוף או תחילה ולהט״ז אין די להגעיל היורה בתחלה לחוד ושם יבואר אי״ה. ודע דכלי הבלוע מחומץ שכר למ״ד נ״ט בר נ״ט לא מהני בבלוע חריף ובי״ד כתבנו מזה א״כ אף קודם ה׳ לא טחני נ״ט בר נ״ט כה״ג אבל ס׳ או אב״י מהני אף בבלוע חריף כמבואר לבד ביין או יי״ש דלא מהני עמ״א בתנ״א אות מ״א ובט״ז אות כ״ה ובט״ז תמ״ב אות ד׳ מזה:

שאלני צורף א׳ כלי כסף שמרתיחין אותם בשמרי יי״נ בבית האומן לנקותו ולשופן יפה אם צריכין אחר כך הכשר בבית בעלים הנה צריכין הכשר דשמרי יי״נ תוך יב״ח או צלולים אוסרים עי״ד קכ״ג וקכ״ו ולא מהני ביי״נ נט״ל רק צריך ביטול ועי״ד קל״ד בסתם יינם ששה חלקים סגי במים יע״ש והגעלה בהם א״א שאין מגעילין כ״א במים א״כ אף הרתיחן בשמרי יין כשר לא עלו הגעלה אף בכוונה ודיעבד אם הרתיחן בשמרי יי״נ ושימש בה י״ל דנט״ל שנותן שם מלח ושאר דברים הרבה: