פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תנא:לז

שאין עמ״א ביאור דבריו רחת תשמישו ע״י אור בלא משקה שמכניס ומוציא מתנור גרוף אפ״ה התנור חם וניצוצות נתזין הימנו הוי ע״י אור ובמתכות ליבון ובעץ חדשה. ואם רדו מצה במרדה חמוצה ולא נתקנחה מחמץ אוסר כדי קליפה ממצה ויראה קליפה ל״ד אלא כדי נטילה ומצינו כ״פ בפוסקים ובגמרא קליפה והוא נטילה כמבואר ואף שי״ל דדבר מועט שבמרדה שלא מקונח אין אוסר בצלי ואפי׳ כ״א קליפה לחוד עי״ד צ״ד וצ״ו י״ג וש״ך כ״ט סיכה דבר מועט הוא לקמן כתב המ״א עצמו דמצה ראשונה אוסר כדי נטילה וכדבעינן למימר לקמן אי״ה וז״ש דאפי׳ חמץ ממש די בנטילה ה״ה בלא מקונח די בקליפה דהוי נטילה (ועיין שו״ת מהר״ם וצ״ע קצת מה דמשמע שם דצלי בלא רוטב אוסר כ״ק דהיינו נטילה שמתפשט בכל החתיכה משהו ובטל הוא ואין הנאסר יותר מהאוסר א״כ איזו חילוק יש בין מרדה למליחה וצ״ל שרדו קודם פסח וגם זה צ״ע אי איתא דמשהו מתפשט תו לדידן דנ״נ לא שייך אין הנאסר יותר מהאוסר וע״כ לדידן אף משהו אין יוצא בלא רוטב יותר מכדי נטילה ועסי׳ תמ״ז בזה) ומ״ש מצה משוחה בשומן אותו הטעם שבמרדה מתפשט בכולו ואוסר תוך הפסח כולו ועד הלילה בס׳ ובנקייה אין אוסר כ״א כ״ק ועש״ך י״ד ק״ה אות כ״ג בלוע מכלי דיוצא בלי רוטב אין בו כח רק להכנס כדי קליפה לחוד ביבש לגמרי ומשמע אף שנגע הכלי בשומן ושם כתבנו אף שנבלע במרדה שומן אין איסר יותר מכ״ק ועש״ך שם שהניח בצ״ע ועי״ד צ״ד בש״ך אות ל״ג גבינה בקערה חמה:

ומ״ש קליפה והגעלה לא מהני ברחת דתשמישו ע״י אור בלע מעבר לעבר. ומ״ש בשם ד״מ בשם מהרי״ב הט״ז אות כ״א כ׳ דאין לעשות כן דיבאו לטעות והסכים עמו הח״י אות נ״ד. ומ״ש בשם אפי רברבי לדידן דכלי פולט בלא רוטב כל המצות שרדו במרדה חמוצה אסורות ומיהו אכתי נפקא מינה ויש הפרש בין ראשונה לאחרות (ט״ס כ״מ וצ״ל כ״ט) כי הא שרדו לאחר חמוצה ולא נתקנה המרדה אסורה כדי נטילה עכ״פ באין שומן ואחרות כבר נתקנחה המרדה אין אסורות כ״א כ״ק מכלי בלי רוטב וכמ״ש לעיל ובפסח יבש ביבש לא בטיל ובע״פ בטילי אף שאסורה כ״ג אם הם עבים יותר מכ״נ כעובי אצבע לא הוי דבר שבמנין ואפי׳ שומן כי הבלוע לא הוי חשוב ואם נאכל מקצתן בע״ש הותרו אחרות ב׳ ב׳ עמ״ש בתמ״ז מ״ם ובתמ״ז אות ד׳, וי״ל אם רדו מצה חמוצה במקום א׳ ואח״כ מצה על המרדה במקום אחר מהמרדה עי״ד צ״ב טיפת חלב בישל במקצת כלי כו׳ ואם הפכו המרדה אכתי כ״נ נבלע במרדה ואוסר מצד הב׳ ג״כ. ועח״י נ״ד בשם שו״ת דרכי נועם ספק אם רדו בחמוצה או לאו אין חשש איסור וא״י למה דספק תורה הוא וצ״ע: