פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם מה:ב

בבית המרחץ עמ״א העלה במקוה נשים מברכות בתוכה ואסור לכנוס בתפילין וכתבי הקודש במקוה כשיש אדם ערום שם אבל כשאין אדם שרי לכנוס בתפילין שם. והנה במקוה שיש בו מים חמין ששופכין לתוכה י״ל דיש בו הבלא כמ״ש הכ״מ בשם הר״ר מנוח וי״ל דלא נפיש הבלא וזוהמא כ״כ כמו במרחץ. ודע שאני נסתפקתי במקוה שעושין תוך המרחץ ממש אע״פ שבנוי הוא וחלוק רשות לעצמה מ״מ נפיש הבלא גם שם שהבית יתמלא עשן וזוהמא א״כ איך מברכין שם הנשים ברכה וכמרחץ דיינינן לה דהמקוה עומד תוך המרחץ ממש וכאמור. ויש לנו אריכות דברים בסוגיין דשבת י׳ א׳ ואי״ה בסימן פ״ד אבאר לענין דינא וכאן אין להאריך ובחדושינו שבת הארכנו בביאור הסוגיא בזה: