פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תמח:י

אם עמ״א עב״י דספק שרי ואם אכלה חמץ בפסח שרי בשרה דיעבד עיין ע״ש ולשתות החלב בפסח עמ״ש בפריי לי״ד בסימן ס׳ בש״ך דלאחר מעל״ע י״ל דשרי החלב. ע׳ תבואת שור בחידושיו לפסחים פכ״ש שאסור למכור הבהמות לעכו״ם דהערמה הוא ועובר איסור תורה ומכירת חמץ מ״ה בביטול די ומדרבנן שרי במכירה יע״ש שהאריך. וצ״ע דמשמע מכל הפוסקים דמכירה גמורה בעינן בחמץ לא הערמה ואין בכלל הביטול כלל. ועמ״ש באות ח׳ בשם המ״ב נ״ח וע׳ הלכות שבת רמ״ו בענין הפקר יע״ש:

נשאלתי פרה של עכו״ם ונותן חמץ בפסח והחלב לוקח הישראל וחייב באחריות הפרה עסי׳ ת״מ בט״ז ד׳ בחמץ גלי קרא דבר הגורם כממון דמי משא״כ בפרה ולשתות החלב תוך מעל״ע אם אכלה ג״כ תבן הוי זוז״ג ומ״מ י״ל דישראל נהנה באיסורי הנאה וצ״ע עט״ז תמ״ט: