פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תמז:כח

שלא עמ״א עמ״ש באות י״ד בשם הט״ז וש״ך בי״ד סי׳ ס״ט דציר אין מפליט מכלי כדי שירתיח ע״ג האש אפשר ה״ה חומץ לכתחילה ודאי אין להתיר. ועח״י אות ל״ד כתב בחומץ יש להקל כש״ך יע״ש ובה״מ יש לצדד. ומ״ש המ״א בכלי ב״י תמה הח״י דחריף אף אב״י אוסר. ואפשר בחריף בתרי היתרים אב״י ונ״ט בר נ״ט יש מתירין כמ״ש באות י״ז וגם להפליט מכלי כדי שירתיח משמע מט״ז י״ד ס״ט אות מ״א אף חומץ אין מפליט כ״א במעל״ע מש״ה אפשר להקל באב״י בשהה כדי שירתיח. בדברי קדשו של א״ר ז״ל אות ל״ח משמע לכאורה כל שהכלי בלע כצונן והיה אח״כ אב״י ועמד חומץ מעל״ע בו לא אמרינן חורפא מחליא לשבח וכמו שסיים המ״א יע״ש. ולדינא כל שבלע הכלי אף בצונן ואב״י ועמד אח״כ דבר חריף מעל״ע אין להתיר אף בה״מ ובי״ד קכ״א ס״ה אין ראיה דכלי שתייה אין שוהין מעל״ע עש״ך אות ט״ל. יין שמערבין בו צוק״ר כתב הח״י אות ל״ד דע״י סינון יש להתיר ועוד דצוקר חומרא בעלמא הוא עסי׳ תס״ז. יין שמתקנין בחלב חטה יע״ש ואי״ה יבואר לקמן: