פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם מד:א

לשון המחבר הוא קצת כלשון הר״מ ז״ל פ״ד מתפילין הט״ו אלא שהוסיף בזרועו והנך רואה שצדק האדון ז״ל בסימן מ״ג אות א׳ דאפי׳ של יד אם חיישינן שמא יפיח כ״ש שמא יפנה ולחלק בין הכריכות נראים בחוץ או לאו אין לחלק כשעושה מעשה בגופו ורש״י ברכות כ״ג א׳ ד״ה חולץ ברחוק ד״א חולק בש״ר שהם בגלוי והפרישה כאן העתיק דברי רש״י אמהו להשתין ושם לא פירש״י רק כשהן בראשו ופירשתיו בסי׳ מ״ג בזה:

ולא עמ״א באר הגולה ציין א״ב גמרא סוכה כ״ו א׳ ועל ואין אשה עמו ציין ג׳ הרמב״ם ונהפוך הוא כי א״ב ראוי להיות הרמב״ם כי מגמ׳ י״ל כפירש״י פריס סודרא בין כר לכסת ושיטת הר״מ הוא פריס סודרא כשהן בראשו ועל אין אשה עמו ראוי לציין גמ׳ פרק ב׳ סוכה כ״ו ב׳ רבי יוסי אומר הילדים לעולם חולצים והיינו ודאי ארבי נתן בשינת עראי דמחלק בין יום ללילה ורבי יוסי אומר הילדים אף ביום חולצין בעראי וקס״ד הרהור מצוי בהם ובשינת עראי יראה קרי (ע״ד שלא יהרהר ביום ויבא כו׳) ומשני בנשותיהם עמהם שמא בשינת עראי יבואו להרגל דבר א״כ מבואר הוא ומיהו י״ל הר״מ חידש דילדים ל״ד דל״ת דוקא ילדים וכמ״ש הכ״מ שם וע׳ סי׳ ל״ח במ״א אות ד׳ יש ליישב קצת בשינת עראי יבואו להרגל דבר בלא הרהור יע״ש: